מאמרים

ליקויי בנייה בבית משותף / מאת עו"ד עפר שחל

תיקון ליקויים ברכוש המשותף, כמו ליקויים בדירות הפרטיות, הוא באחריות הקבלן, תחילה לשנת הבדק, ולאחר מכן לתקופות משתנות, לפי סוג הליקוי. אולם אחריות הקבלן, גם כשהיא קיימת, אינה גורעת מאחריות ועד הבית לתחזק את הרכוש המשותף ולתקנו. חובת ועד הבית לתחזק ולתקן את הרכוש המשותף היא חובה עצמאית והיא קיימת גם בבתים חדשים יחסית וגם בבתים, שעדיין חלה עליהם אחריות הקבלן.
זוהי גם חובה במסגרת הקטנת הנזק, גם במקרים בהם הוועד או הדיירים מצויים בהליך מול הקבלן בעניין ליקויי הבנייה הנטענים. כלומר, ועד הבית והדיירים אינם צריכים לעכב או להימנע מטיפול בנזקים או בליקויים ברכוש המשותף, רק בשל העובדה שניתן לתבוע את הקבלן בגינם. פשוט צריך לפעול במקביל, כלומר, לפנות לקבלן תחילה בדרישה לתקן את הנדרש תיקון, אבל אם במסלול זה יש קשיים ועיכובים, על הוועד לטפל בליקויים ולהודיע במקביל לקבלן כי אין בכך כדי להוות ויתור על דרישה מהדרישות המופנות אליו ויש בכך הכרח להקטנת הנזק. במקרה והקבלן אינו פועל לתיקון מפגעים וליקויים, על הוועד לטפל בכך. לאחר מכן ניתן לתבוע את הקבלן להחזרים כספיים ופיצוי וכדומה.
בכל מקרה, בנושא תיקון ליקויי בנייה ובטרם הגשת תביעה, חייבים לפנות תחילה לקבלן, גם בכתב, ולדרוש ממנו את התיקון, במסגרת אחריותו. רק לאחר שהקבלן קיבל הזדמנות נאותה לתקן, אך בחר שלא לממש אותה, או לא מימשה לשביעות רצון בעלי הדירות, ניתן להגיש תביעה. תביעות כאלה נשענות על חוות דעת מקצועיות (מהנדס; שמאי לעניין ירידת ערך ועוד) והן כרוכות בהוצאות כספיות לא מבוטלות. בעל דירה אינו חייב להצטרף לתביעה כזו ולא ניתן לכפות עליו את הדבר, על אף שגם אם התביעה תצלח ובעקבותיה יתוקנו הליקויים, ייהנו מהתיקון כל בעלי הדירות, בין הצטרפו לתביעה ובין אם לאו. אם לא כל בעלי הדירות מסכימים להגשת התביעה, נדרש לבצע גבייה כספית נפרדת לצורך מימון התביעה ואין להשתמש בקופת הבית. לא אחת, יש גם ליקויים בלתי הפיכים שאינם ניתנים לתיקון או ליקויים אחרים, שבית המשפט מחליט לפצות בגינם פיצוי כספי, אפילו הם ניתנים לתיקון. באשר לפיצוי הכספי – זהו סעד לו שותפים רק מי שהצטרפו לתביעה ולא כלל בעלי הדירות. מומלץ, מניסיון, שאם לא כל בעלי הדירות מצטרפים להליך התביעה בגין ליקויים ברכוש המשותף, יצטרף ועד הבית, כתובע עצמאי, וזאת כדי שלא תישמע טענה מהקבלן, לפיה תביעה נגדו של חלק מבעלי הדירות מזכה רק בסעד של תיקון ולא בסעד של פיצוי כספי.
לאמתו של דבר, הוועד אינו הגוף המתאים להגשת תביעות בגין ליקויי בנייה ומן הראוי, שכל בעלי הדירות או לחלופין חלקם (אם לא כל בעלי הדירות חפצים להצטרף), יגישו את התביעה בעצמם. אם רוצים בכל זאת, שנציגות של הדיירים, בין הנציגות שהיא ועד הבית ובין נציגות אחרת לעניין זה, תייצג את בעלי הדירות, הרי שהדבר אפשרי מכוח חוק השליחות, תשכ"א-1965 ולא מכוח חוק המקרקעין. במקרה כזה, הנציגות, שמגישה את התביעה עבור ובשם יתר בעלי הדירות התובעים, אינה פועלת בכובעה כוועד הבית אלא פועלת כמיופת הכוח של הדיירים לצורך הגשת התביעה.
לא מומלץ לערב תביעות אישיות בגין ליקויים ברכוש הפרטי עם תביעת ליקויים ברכוש המשותף. יחד עם זאת מעשית זה נוח ולרוב גם מוזיל עלויות (בעיקר אם אותם מומחים נותנים חוות דעת הן לעניין הליקויים ברכוש הפרטי והן לעניין הליקויים ברכוש המשותף). אם מחליטים, מטעמים מעשיים, לחבר בין התביעות, עדיין מן הראוי לבדל באופן ברור בין העילות, הפרטית והמשותפת, בתוך אותה תביעת מסגרת.

פיצול דירות / מאת עו"ד עפר שחל

שר האוצר משה כחלון הודיע כי במסגרת הרפורמה שלו בשוק הדיור, תשתנה גם המדיניות בתחום פיצולי הדירות ותינתנה הקלות שונות לזירוז התהליך. ההיגיון ברור: יותר פיצולי דירות פירושן יותר דירות, בעיקר להשכרה. בבסיס הרעיון עומדת ההנחה כי המחסור בדיור זול, המתאים לזוגות צעירים ולמעוטי יכולת, יכול להיפתר ולו במעט באמצעות הגדלת מלאי הדירות המפוצלות – דירות קטנות יותר מבחינת השטח ומבחינת מספר החדרים.
היש באמת סיכוי לרפורמה בתחום פיצולי הדירות או שמא הכוונות הטובות של שר האוצר, במקרה זה, לא יוכלו להיות בעלות השפעה בשטח ואולי אפילו יפחיתו את מספר הדירות המתפצלות ?
פיצול דירה אחת לשתי יחידות או יותר מחייב היתר בנייה מאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. עובדה בסיסית זו אינה צפויה להשתנות. הפיצול נתפס ובצדק לא כשיפוץ פנימי בלבד (שאינו מחייב קבלת היתר), אלא כשינוי בעל השלכות על הבניין כולו. גם אם פיצול הדירה אינו נראה כלל מבחוץ, יש לו משמעות רבה על הבית משותף: פיצול דירה גורם להעמסת התשתיות הקיימות של הבית (ביוב; מים; חשמל; גז) וכאשר לא רק דירה אחת מפוצלת אלא הרבה דירות באותו בית, יש לכך השלכה ישירה על הצנרת המשותפת ובכלל על כל הרכוש המשותף, דבר שעלול לחייב בהוצאה כספית כבדה גם את בעלי הדירות שלא פוצלו.
כמו כן פיצול דירות מביא לירידת ערך יתר הדירות בבית (בעיקר בבתים משותפים קטנים). הוא מוסיף צפיפות בחניה (לרוב פיצול דירה אינו מותנה בתוספת מקום חניה), גורר בלאי מוגבר של המעלית וכו'.
כלומר התופעה של פיצול דירות היתה ותישאר בעלת השלכות בעייתיות על יתר בעלי זכויות הקניין בבית.
החוק הקיים אינו מחייב את מבקש הפיצול לקבל הסכמה או רוב מיוחד של יתר בעלי הדירות לפיצול (כי אין מדובר בפעולה ברכוש משותף או בזכויות בנייה). לכן הדרך היחידה שעומדת כיום ותעמוד גם בעתיד בפני בעלי דירות מול "רוע הגזרה" היא להגיש התנגדות לפיצול. דא עקא, רבים מהמפצלים אינם מגישים כלל בקשה להיתר ולפיכך אין גם שלב של התנגדויות לבקשת ההיתר. ואם לא די בכך, רבים מפצלים בשקט ובעורמה, כלומר מבצעים כביכול רק עבודות שיפוץ פנימיות וקשה מאוד לגלות שלמעשה התכנית היא פיצול הדירה. במקרים רבים, הגילוי שאין עסקינן בשיפוץ רגיל אלא בפיצול, הוא רק בדיעבד, לאחר השלמת העבודות.
אני חושש שיוזמת שר האוצר תביא דווקא להאטה של תהליך הפיצול ולהפחתת מספר הדירות המפוצלות ולא להיפך! הסיבה לכך היא שיותר פיצולים יעשו מעתה בהליך מסודר של היתר (ולא במחתרת) ופועל יוצא מכך הוא הגשת התנגדויות שכנים לפיצול. גם שר אוצר לא יכול למנוע מבעל דירה להגיש התנגדות וכפי שציינתי יש טעמים של ממש להתנגד. התנגדות מאטה מאוד את תהליך קבלת ההיתר ולעיתים גם עוצרת אותו. במילים אחרות דווקא הניסיון המבורך להסדיר את תהליך פיצולי הדירות ולהפוך אותו לכשר, יאט אותו ויפחית את מספר הפיצולים. אין סטטיסטיקה כמה בדיוק דירות פוצלו בישראל ללא היתר, אבל כל מי שעוסק בתחום יודע בבירור, שרוב הדירות המפוצלות אינן בהיתר. הסדרת התחום תביא דווקא להקטנת מספר הפיצולים ולהאטת התהליך. כמובן שזו אינה מטרת שר האוצר.
כדי למנוע אי הבנות אוסיף, שאני עקרונית בעד הסדרת התחום. אבל הסדרת התחום לא תוסיף בהכרח דירות מפוצלות (אלא כאמור דווקא להיפך). הכנסת סדר בתחום הכאוטי הזה, אשר מתנהל רובו ככולו מתחת לרדאר ובניגוד לחוק, היא דבר חיובי. הגדרת קריטריונים תכנוניים כגון, ששטח הדירות החדשות שייווצרו לאחר הפיצול, לא יקטן מ-30 מ"ר; או שלבית קיים בכל מקרה לא יתווספו יותר מ-30% ממספר הדירות הקיימות בבניין או ממספר הדירות המותרות לבנייה לפי התב"ע (לפי מספר הדירות הנמוך מבין שתי החלופות) ועוד – כל אלה חשובים אבל חשוב גם ששר האוצר ידע: הגדרות תכנוניות (חשובות וחיוניות כשלעצמן) הן תמיד בגדר הגבלות וחסמים.
כמי שעוסק בתחום זה שנים רבות אסכם ואומר כך: הקשיים הגלומים בפיצול דירה, החל מעצם ההגדרה מה זה פיצול ומתי זו רק חלוקה פנימית וכלה בהשפעת הפיצול על השכנים והרכוש המשותף – כל אלה לא יתאדו ולא יעלמו ולכן מוטב לשר האוצר להתרכז רק בהטבות מס, כמו למשל: אם הדירה המפוצלת נרכשה בעבר כדירה אחת בלבד, וזהו גם רישומה בטאבו, כיום בעת המכירה רשויות המס רואות בכל יחידת דיור יחידה עצמאית, ולכן יינתן פטור ממס שבח בגין יחידה אחת בלבד, ועל היחידה הנוספת (אחת או יותר) מוטל מס שבח. את זה ניתן לבטל וכך יוכנסו דירות מפוצלות לשוק המכירה.

עישון ברכוש המשותף / מאת עו"ד עפר שחל

החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983, אינו חל (עדיין) בתחומי הרכוש המשותף. הבית המשותף אינו "מקום ציבורי" כהגדרת מונח זה בחוק. ניתן אולי לטעון, שעישון ברכוש המשותף אינו בגדר "שימוש רגיל וסביר", שכן לא מתמלא התנאי הראשון של מונח זה, קרי "השימוש אינו תואם את הייעוד של אותו חלק ברכוש המשותף, לפי תנאי הזמן והמקום", שהרי השטח לא הוגדר כאזור עישון. בדרך של היקש ניתן גם ללמוד, כי אסור לעשן בחדר מדרגות של בית משותף דרך פסק הדין בעניין ת"א 039435/07 קסם מילניום בע"מ נ' מיקדן ספנות בע"מ ונציגות הבית ברח' נירים 3 ת"א (כב' השופט רחמים כהן מיום 31.5.09). בכל מקרה אין לעשן במעלית מנימוקי בטיחות. ניתן למצוא היום יותר ויותר תקנוני בתים משותפים, האוסרים במפורש עישון ברחבי הרכוש המשותף, בוודאי בלובי או בחדר המדרגות.
אף כאשר אין בתקנון אזכור בעניין איסור העישון, הרי שכמו במקרה של המנגל, גם עישון עלול להגיע לדרגת מטרד ריח, זיהום ועשן, בין אם מקור המטרד הוא ברכוש המשותף ובין אם הוא מדירה פרטית. אז ניתן לתבוע או לפי חוק ותקנות המפגעים או לפי עוולת "מטרד ליחיד", סעיף 44 (א) לפקודת הנזיקין: "מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק".
אני יודע שזה נשמע תחילה מרחיק לכת ופלישה כביכול לתחום הפרט וחירותו של כל אדם לעשות כחפצו בדירתו שלו, אבל לא כך הדבר. העישון הוא מטרד לא פחות ממטרדי רעש למיניהם, שאנו בהחלט מקבלים את האיסורים לגביהם, כולל מטרדי רעש שמקורם מתוך דירה פרטית. מסתבר, שמעשנים רבים מעדיפים לא לעשן בתוך דירתם (בגלל ריח העשן) ולכן הם מעשנים במרפסת או על אדן החלון, ממש מתחת לחלון או מרפסת השכן מלמעלה. מדוע צריך השכן מלמעלה להשלים עם העשן והריח או לחיות בחלונות סגורים? תיקים בהם טיפלתי בשנים האחרונות בעניין מטרדי עישון מדירות פרטיות או מרכוש משותף נגמרו כולם בטרם פסק דין, בהסדר מוסכם, לאחר שהמעשנים הבינו שידם תהיה על התחתונה.

תאונות דרכים ותביעת פיצויים בגין נזק גוף / מאת עו’’ד עפר שחל

מה צריך לעשות מי שנפגע בתאונת דרכים?
מה עליו לדעת?

הנה מדריך מעשי, פשוט ולענין, יחד עם כמה טיפים חשובים, אשר נלמדו במהלך טיפול של משרדנו (משרד שחל את האזרחי בת"א) במשך למעלה מ- 15 שנה בעשרות אלפי תיקי ת"ד ניזקי גוף:

• מי שנפגע בגופו במהלך תאונת דרכים זכאי לפיצוי.
בישראל אין זה רלבנטי – לענין ניזקי הגוף (ובהבדל מנזק הרכוש) – מי אשם בתאונה. גם מי שגרם לתאונה באשמתו זכאי לפיצויים בגין ניזקי הגוף.
לא בכל מדינות העולם זהו המצב – אצלנו העקרון הזה מקצר מאוד את ההליכים בטיפול בתביעות ת"ד.

• גם הנהג וגם הנוסעים זכאים לפיצוי. כך גם הולך רגל שנפגע מרכב זכאי לפיצוי.

• נזק גוף – גם נזק נפשי הוא נזק גוף בר פיצוי.

• את התביעה מגישים נגד חברת הביטוח של הנהג. גם הנהג תובע את חברת הביטוח שלו.

• גם כאשר אין ביטוח יש פיצוי לנוסע/הולך רגל – במקרה זה, כמו במקרה של תאונת פגע וברח (בה הולך הרגל אינו יודע מי חברת הביטוח של הפוגע) התביעה מוגשת נגד "קרנית", שהיא הכתובת הביטוחית המיועדת למקרים אלה.

• כדי להגיש תביעה נגד חברת הביטוח יש להצטייד במספר מסמכים וכבר איתם להגיע אל עוה"ד:

• אישור משטרה – מדובר בתדפיס אשר המשטרה מוסרת לנפגע לאחר קבלת הדיווח אודות התאונה. אין זה משנה אם המשטרה הגיעה למקום התאונה עצמו אם לאו. בכל מקרה הנפגע זקוק לאישור זה כדי לתבוע פיצויים.

• תעודת חדר מיון – על הנפגע לגשת לבית חולים, למיון, בעצמו או במקרים קשים יותר הוא מפונה באמבולנס ממקום התאונה. בתאונת דרכים הנפגע פטור מתשלום אגרת חדר מיון. בשחרור מקבל הנפגע תדפיס ובו פירוט הבדיקות והטיפול שהומלץ, לרבות ימי מחלה אם ניתנו. במקרים קשים יותר עובר הנפגע להמשך טיפול או אשפוז. כל החומר הרפואי חשוב מאוד ויש לשמור עליו בקפידה.
עיצה: נפגעת בתאונה אבל נראה לך שהכל כרגע בסדר. גש בכל זאת למיון. נראה מיותר? לגמרי לא. יש כאבים ופגיעות שצצות ומורגשות כעבור ימים אחדים (גב, צוואר אבל לא רק). אם לא תלך מיד למיון תביעתך תחלש במידה ניכרת. חבל.
עיצה נוספת: במשרדנו למדנו עם השנים על תופעה, שתחילה נשמעת מוזרה אבל לאחר מאות מקרים אתה מבין שהיא מאפיינת סוג מסוים של לקוחות – התופעה היא שאנשים רבים לא יודעים להתלונן על כאביהם! למה אני מתכוון: מגיע אלינו לקוח שנפגע לפני שבועות או מספר חודשים בתאונה. אנו פותחים לו תיק, מצלמים חומר רפואי ומתחילים למלא שאלון. אנו מבררים במדויק היכן נפגע, היכן כואב, מה קרה והלקוח מספר לנו את סיפורו. והנה הסיפור לא מופיע בחומר הרפואי. במיון או אצל רופא המשפחה נרשמו מפיו רק חלק קטן מהפגיעות והכאבים שהוא מדווח לנו. כאשר אנו שואלים אותו לפשר הענין הלקוח אומר: "לא חשבתי שצריך לפרט", "לא שאלו אותי", "אז לא כל כך כאב לי", "אמרתי אבל לא כתבו את הכל" – בקיצור: אין התאמה ויש חסר בתיעוד הרפואי. זו בעיה וזה קושי שאח"כ לא קל להתגבר עליו. והעיצה: תתלוננו! תרחיבו! אל תחסכו מילים ואל תקצרו ואל תסתירו – וגם תבדקו שהדברים אכן נכתבים ונרשמים. לומר רק את האמת אבל את כל האמת, זה לא בושה לומר את כל מה שכואב.
בת"ד אין תורה שבע"פ! – מה שלא נרשם לא היה.

• חומר רפואי נוסף/הוצאות – על הנפגע לשמור בקפידה כל תיעוד רפואי, המשך טיפול, הפניות, מרשמי תרופות, המלצות, צילומים, אישורים על ביצוע פיזיותרפיה, קבלות על הוצאות שונות (מוניות; עזרה בבית; וכו').
עיצה: נפגע בת"ד צריך לשמור על כל חומר רפואי וכל חומר רלבנטי (אנו מעדיפים לקבל העתק ולא מקור; הלקוח ישמור אצלו בתיק מסודר את המסמכים המקוריים);

• לגבי נהג – צילום רשיון נהיגה משני הצדדים וצילום רשיון רכב.

• צלום תעודת הביטוח.

• וס"ר – ויתור על סודיות רפואית – זה טופס שעוה"ד שלכם יחתים אתכם עליו או לחלופין תקבלו אותו מחברת הביטוח הנתבעת – טופס זה מאפשר לחברת הביטוח לבדוק את מצבכם הרפואי לפני התאונה ובעקבותיה. אין לצפות מחברת הביטוח לקבל את טענותיכם בענין מצבכם הרפואי ללא בדיקה.

• אם מדובר בת"ד שהיא גם תאונת עבודה – כלומר תאונה שהתרחשה במהלך העבודה, או בדרך אל העבודה ו/או חזרה ממנה – יש להמציא אישורים נוספים (לשכיר תלושי משכורת; עצמאי – אישורים בדבר הכנסתו עובר לתאונה); אישורים מביטוח לאומי. העקרון הוא שאין כפל פיצוי – בתאונת עבודה זכאית חברת הביטוח לקזז כל תשלום שקיבלתם בגין אותה תאונה מביטוח לאומי. לגבי ביטוחים שנפגע ערך במסגרת פרטית כגון ביטוחי אובדן כושר עבודה/תאונות וכד' – כאן יש "כפל" כלומר צריך לדווח לחברת הביטוח/סוכן הביטוח על קרות התאונה ואם הפוליסה מכסה את הדבר תקבלו את המגיע לכם – ללא קשר לפיצויים שאנו נתבע עבורכם מחברת הביטוח של הנהג.

• יצוג משפטי – מומלץ מאוד לטפל בתביעה מול חברת הביטוח ע"י עו"ד שבקי ומתמחה בתחום זה. מאוד לא כדאי לחתום על מסמך כלשהו מטעם חברת הביטוח לפני שהתייעצתם עם עו"ד.
החוק בישראל מסדיר את נושא שכה"ט שעו"ד רשאי לגבות בתיקי ת"ד נ"ג. שכר הטירחה הינו באחוזים מתוך הפיצוי שתקבלו מחברת הביטוח. הימנעו מלשלם תשלומים נוספים כגון דמי פתיחת תיק או הוצאות על חשבון. החוק נועד להקל עליכם: כל אחד יכול לקבל את עוה"ד הטוב ביותר בתחום זה, בשכ"ט נמוך, ללא תשלום מראש ובכל מקרה בשכ"ט זהה ואחיד לגבי כל עורכי הדין! זהו הסדר מיוחד לת"ד והוא לא קיים בתחומים אחרים (למעט חריגים שוליים שאין טעם לפרטם כאן).
תשלום שכה"ט עפ"י חוק הוא זה:
8% ומע"מ מהפיצוי שתקבלו במקרה של הסדר לפני הגשת תביעה לבית משפט (כלומר פיצוי שמתקבל לאחר התכתבות ומו"מ בין עוה"ד שלכם למסלקי התביעה בחב' הביטוח).
11% ומע"מ מהפיצוי שתקבלו במקרה של הסדר לאחר הגשת תביעה לבית משפט ולפני פסק דין (לאחר הגשת התביעה לבית המשפט, בשלבים שונים, יכולים הצדדים להגיע להסדר, אשר יקבל תוקף של פס"ד בהסכמה).
13% ומע"מ מהפיצוי שתקבלו במקרה של פסק דין.
לסיכום ענין זה: הדגש כאן הוא זה – שכה"ט הוא רק באחוזים מהפיצוי; והאחוזים מוגבלים בחוק (בהבדל מתאונה שאינה תאונת דרכים – בתאונה אחרת רשאי עו"ד לדרוש אחוזים גבוהים יותר או לדרוש שכ"ט שלא באחוזים).
יוצא איפוא שמעבר לתועלת המובנת מאליה שמביא עו"ד מקצוען לתביעה שלכם – הרי שעלותו אינה מכבידה ואינה מורגשת – היא תשולם בסוף מכספי חב' הביטוח והיא נלקחת בחשבון בהסדר הפיצוי).
לגבי ערעור (אם יהיה כזה) – כאן כבר מדובר בשכ"ט אחר, שיקבע במו"מ ביניכם לבין עוה"ד. אין הכרח שאותו עו"ד שייצג אתכם בהליך הראשון ייצג אתכם גם בערעור (שימו לב היטב ובכל מקרה לקרוא את יפוי הכוח והסכם שכה"ט שעוה"ד מבקש להחתים אתכם בתחילת הדרך – וראו האם יש התייחסות במסמכים אלה לשלב של ערעור והאם ההסכם כובל אתכם באופן שאינו נראה לכם).

• נסיון משרדנו בעשרות אלפי תיקים במשך כמעט עשרים שנה מלמד כי רוב רובם של התיקים הקטנים (כלומר נזק גוף ללא אחוזי נכות, מספר ימי מחלה, מסמכים רפואיים מעטים יחסית, חזרה לשיגרה מהירה) – נסגרים ללא צורך בהגשת תביעה לבית משפט. הם נסגרים במהלך דין ודברים שלנו מול חברת הביטוח בתהליך שלוקח בממוצע כשלושה חדשים. אז גם רף שכה"ט הוא הנמוך ביותר – כאמור 8% ומע"מ.
עיצה: מכאן נובע, שלא תמיד הדבר הטוב ביותר שיכול לעשות עו"ד זה להגיש ישר ומיד תביעה לבית משפט, ללא נסיון למצות קודם לכן הליך של סילוק התביעה בטרם הליך משפטי. שימו לב, הסיבות לכך הן אלה: הגשת תביעה מהירה מדי לבית משפט מעלה אוטומטית את אחוזי שכה"ט; שנית, הגשה מהירה של תביעה אינה בהכרח מזרזת את הבאת התיק לסיום כי הליך משפטי הוא ארוך יחסית; עו"ד טוב ומוכר אצל חברות הביטוח יכול לסגור תיקים מהר יחסית בסכום אשר לא נופל מהסכום שיפסק בבית משפט כעבור זמן רב. למעשה השאלה האם ומתי להגיש תביעה לבית משפט היא שאלה מקצועית שנבחנת בכל מקרה לגופו. מי שמספר לכם אחרת: כבדהו וחשדהו.
עיצה נוספת: תביעה נגד חברת ביטוח ניתן להגיש בכל בית משפט (שלום או מחוזי לפי גובה התביעה) משום שלחברות הביטוח סניפים בכל רחבי הארץ. כך ניתן לבחור בית משפט בו ההליך מהיר יותר.

• תשלום תכוף – מאחר והליך תביעה עלול לקחת זמן ובינתים הנפגע מוציא הוצאות, מושבת או מוגבל בעבודה, נדרש לעזרת זולת וכד' – ידרוש עוה"ד שמייצג אתכם במקרים מתאימים, מחב' הביטוח, לשלם כבר עתה, על חשבון הפיצוי שיתקבל בעתיד, תשלומים מיידיים, הכל כדי להקל על הנפגע. כמובן שתשלום תכוף יקוזז מהפיצוי הסופי וכן יגזר גם ממנו שכ"ט עו"ד ומע"מ.

• מינוי מומחים רפואיים – תביעת נ"ג בתאונת דרכים אינה מצריכה צירוף של חוות דעת רפואיות מטעם התובע. כך נחסכות מהנפגע-התובע הוצאות כספיות ניכרות לשם הוכחת נזקיו (בתאונות אחרות כמו גם בתביעות רשלנות רפואית נדרש מהתובע לצרף חוות דעת רפואית לתביעה – כאמור לא בת"ד). בת"ד בית המשפט הוא שימנה את המומחים הרפואיים, לבקשת עוה"ד של התובע ובהתאם לחומר הרפואי בתיק. עורכי דין שמנוסים בתחום מכירים כבר את רשימות הרופאים בתחומים השונים ויודעים היטב מי יתאים יותר מבחינת הלקוח שלהם, התובע. זו "מלחמה" מאוד חשובה בתיק – הקרב על המומחים הרפואיים, הן מבחינה שמית והן לענין התחומים בהם ימונו מומחים. זה עשוי להכריע תיק ו"קרב" זה נערך כבר בתחילת הדיון.

• זו התורה על רגל אחת. כמובן שיש חריגים וסייגים ותוספות ואין רשימה זו נועדה להקיף את כל ההיבטים המשפטיים שמעלה הנושא. סעו בזהירות!