מאת: עו"ד איתן האזרחי ועו"ד מיה דביר
במאמר הקודם בסדרה דיברנו על החשיבות בעריכת צוואה, ודנו בדגשים חשובים לעריכת צוואות. בחלקו השני של המאמר נדון בחלק מסוגי הצוואות הקיימות במדינת ישראל, והשוני ביניהן.
במדינת ישראל קיימים מספר סוגי צוואות המוכרות על ידי החוק, למשל: צוואה בפני עדים, צוואה בפני נוטריון וכו'. לכל סוג צוואה היתרונות והחסרונות המיוחדים לה, ואופן אישור הצוואה או עריכתה שונה. על כן, מומלץ מאוד להיעזר תמיד בעו"ד בעת עריכת צוואה.
צוואה בכתב יד– זו למעשה הצוואה "הפשוטה" ביותר. הדרישה על פי דין היא שהמוריש יכתוב את הצוואה בעצמה, ובכתב ידו. בצוואה צריך להיות פירוט הוראות מפורשות, מחייבות לחלוקת הרכוש בין היורשים. על מנת לתת לצוואה תוקף, מלבד הדרישה לכתב היד של המוריש, יש לציין על גבי הצוואה את התאריך המדויק בו נערכה, ועליה להיות חתומה בחתימתו של המוריש.
צוואה בעדים- צוואות אלו הן הנפוצות ביותר. זו הצוואה ״הקלאסית״ המוכרת לרובנו. על מנת שצוואה זו תהיה בתוקף, המוריש צריך לחתום עליה בעצמו, והיא צריכה לכלול הצהרה כי הצוואה נערכת בנוכחות שני עדים, המאשרים כי הם עדים לחתימת הצוואה וכי המוריש הצהיר בפניהם על תוכנה, אמיתות הצוואה וכוונתה.
צוואה בפני רשות– צוואה מסוג זה תעריך בפני אחד האנשים המנויים בסעיף 33 לחוק הירושה: שופט, רשם או דיין. מדובר בסוג שכיח פחות של צוואות. עריכת הצוואה בפני רשות נעשית באופן בו המוריש מצהיר בעל פה את עיקרי צוואתו בפני שופט, רשם או דיין, נערך פרוטוקול והשופט / הדיין / הרשם חותמים על הפרוטוקול בחתימתם.
צוואה בעל פה– צוואה שמצווה מוריש בע"פ בפני עדים. מקור צוואה זו הוא במשפט העברי. כך למשל, אדם הנמצא על ערש דווי, רשאי לצוות צוואתו בע"פ בפני שני עדים, הכותבים את דבריו וחותמים בסוף על המסמך שכתבו. על מנת שלצוואה בע"פ יהיה תוקף משפטי מחייב, על העדים להפקיד את המסמך אצל רשם הירושות. צוואה זו תתבטל במידה וחודש לאחר עריכתה, המצווה טרם הלך לעולמו.
כעת, כאשר אתם יודעים קצת יותר על צוואות וחשיבותן תוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי עריכת צוואה, וסוג הצוואה המתאימה לכם. בכל מקרה, אנו ממליצים תמיד להיוועץ בעורך דין לצורך עריכת צוואה.
* האמור אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף ליעוץ משפטי. בכל מקרה מומלץ תמיד להיוועץ בעורך דין.