מאת: עו"ד איתן האזרחי ועו"ד מיה דביר

במאמר הקודם בסדרה דיברנו על החשיבות בעריכת צוואה, ודנו בדגשים חשובים לעריכת צוואות. בחלקו השני של המאמר נדון בחלק מסוגי הצוואות הקיימות במדינת ישראל, והשוני ביניהן.

במדינת ישראל 
קיימים מספר סוגי צוואות המוכרות על ידי החוק, למשל: צוואה בפני עדים, צוואה בפני נוטריון וכו'. לכל סוג צוואה היתרונות והחסרונות המיוחדים לה, ואופן אישור הצוואה או עריכתה שונה. על כן, מומלץ מאוד להיעזר תמיד בעו"ד בעת עריכת צוואה.

צוואה בכתב יד– זו למעשה הצוואה "הפשוטה" ביותר. הדרישה על פי דין היא שהמוריש יכתוב את הצוואה בעצמה, ובכתב ידו. בצוואה צריך להיות פירוט הוראות מפורשות, מחייבות לחלוקת הרכוש בין היורשים. על מנת לתת לצוואה תוקף, מלבד הדרישה לכתב היד של המוריש, יש לציין על גבי הצוואה את התאריך המדויק בו נערכה, ועליה להיות חתומה בחתימתו של המוריש.

צוואה בעדים- צוואות אלו הן הנפוצות ביותר. זו הצוואה ״הקלאסית״ המוכרת לרובנו. על מנת שצוואה זו תהיה בתוקף, המוריש צריך לחתום עליה בעצמו, והיא צריכה לכלול הצהרה כי הצוואה נערכת בנוכחות שני עדים, המאשרים כי הם עדים לחתימת הצוואה וכי המוריש הצהיר בפניהם על תוכנה, אמיתות הצוואה וכוונתה.

צוואה בפני רשות– צוואה מסוג זה תעריך בפני אחד האנשים המנויים בסעיף 33 לחוק הירושה: שופט, רשם או דיין. מדובר בסוג שכיח פחות של צוואות. עריכת הצוואה בפני רשות נעשית באופן בו המוריש מצהיר בעל פה את עיקרי צוואתו בפני שופט, רשם או דיין, נערך פרוטוקול והשופט / הדיין / הרשם חותמים על הפרוטוקול בחתימתם.

צוואה בעל פה– צוואה שמצווה מוריש בע"פ בפני עדים. מקור צוואה זו הוא במשפט העברי. כך למשל, אדם הנמצא על ערש דווי, רשאי לצוות צוואתו בע"פ בפני שני עדים, הכותבים את דבריו וחותמים בסוף על המסמך שכתבו. על מנת שלצוואה בע"פ יהיה תוקף משפטי מחייב, על העדים להפקיד את המסמך אצל רשם הירושות. צוואה זו תתבטל במידה וחודש לאחר עריכתה, המצווה טרם הלך לעולמו.

כעת, כאשר אתם יודעים קצת יותר על צוואות וחשיבותן תוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי עריכת צוואה, וסוג הצוואה המתאימה לכם. בכל מקרה, אנו ממליצים תמיד להיוועץ בעורך דין לצורך עריכת צוואה.

* האמור אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף ליעוץ משפטי. בכל מקרה מומלץ תמיד להיוועץ בעורך דין.

מאת: עו"ד איתן האזרחי, ועו"ד מיה דביר

אנחנו אוהבים את בני המשפחה שלנו, חברינו וקרובינו. אנחנו רוצים לדאוג לרווחתם לאחר מותנו, ולמנוע ריבים על הירושה. במאמר זה נסביר מה הדרכים האפשריות למניעת מלחמות ירושה, ומדוע לא כל צוואה תמנע מצב של סכסוך ירושה.

כאשר עוסקים בצוואות אין חולק שמדובר בנושא מורבידי מאין כמותו, שאין שני לו בעולם המשפט. אנו נדרשים, בעודנו בחיים לעסוק במותנו ובמה יעלה בגורל רכושנו, רצונותינו, ראיית עולמנו ועוד, לאחר שנלך לעולם טוב יותר. אנחנו נדרשים בעודנו בחיינו לעסוק בצורה פרגמטית ביותר בנושא המורכב ביותר, ובלא נודע עצמו. ובכל זאת, ניתן להציע זווית אחרת, רגישה יותר וכזו שתאפשר לנו מצד אחד לצקת קצת סדר בלא נודע, ומצד שני להמתיק את הגלולה הזאת שנקראת צוואה.

צוואה (מלשון "צו" / "ציווי") – היא הדרך המשפטית להביע את רצונכם בקשר לחלוקת רכושכם לאחר מותכם. הצוואה תקבל תוקף לאחר המוות, כאשר היורשים יפנו לרשם לענייני ירושה בבקשה לקיימה.

אם אתם מעוניינים להסדיר את ענייניכם בטרם מותכם, לגמול תודה לאדם שטיפל בכם, או לייחד חפץ מסוים לאדם מיוחד וקרוב, או אם אתם רוצים למנוע מלחמות ירושה בין יקיריכם לאחר לכתכם, הדרך הטובה ביותר להשיג מטרות אלו היא בעריכת צוואה. בנוסף, שייתכנו מצבים בהם לא תמיד העיזבון יודע איפה לחפש את נכסיו של הנפטר. ולכן על מנת להקל על אלו שנשארים בחיים, אנו תמיד ממליצים למפות את מכלול הנכסים, כך במקרה למשל של אדם רב נכסים, או לחלופין אדם אשר היה דיסקרטי לגביי נכסיו בחייו, דבר ילך לאיבוד לאחר מותו.


חשוב לדעת שהחוק אינו יכול לכפות על אדם לערוך צוואה, אך הוא קובע תרחיש ברירת מחדל, שיכנס לתוקף במותו של אדם אשר לא השאיר אחריו צוואה, או שהשאיר צוואה שאינה ברורה וערוכה כדין. למעשה, מי שאינו עורך צוואה, מותיר את יורשיו לברירת המחדל שקבועה בחוק, הקובעת כי פרט למוטיבים ייחודיים העיזבון מחולק אוטומטית שווה בשווה: חצי לבן/בת הזוג שנותר בחיים, והחצי השני מתחלק בין היתומים. חשוב לדעת זאת ולבחון האם אכן זוהי התוצאה המבוקשת והרצויה. מצד שני – כל עוד הצוואה נערכה על פי הכללים הקבועים בדין, אדם יכול להורות על חלוקת רכושו כפי שהוא רואה לנכון, וללא כל מגבלה.


על נוסח הצוואה להיות בהיר וחד משמעי ככל הניתן, על מנת למנוע מחלוקות וסכסוכי יורשים. הוראות צוואה שאינה ברורה ואינה ערוכה נכון, עלולות להוות עילה למחלוקות בין הצדדים ואפילו להביא לפסלות הצוואה. אנחנו חושבים שדווקא יש לתת מקום להלך רוחו של המוריש ולהביאה ליידי ביטוי בניסוח הצוואה. יש לזכור כי זהו אכן נושא כלכלי, אך נושא זה הינו רגיש במיוחד המשלב עניינים פיננסים עם עניינים שבלב ובמשפחה. בנוסף, צריך לזכור שהצוואה תיפתח בפני היורשים לאחר מותו של המוריש סמוך לתום תקופת האבל. לכן אנו נוהגים במשרדנו, לנקוט ברגישות בעת ניסוח הוראות המוריש בצוואה, תוך שמירה על בהירות הצוואה.

חשוב לנקוט בשפה ברורה ואשר לא משתמעת לשתי פנים, אך עם זאת, על הניסוח להיות פיוטי ורגיש ככל הניתן, שכן הוא מגלם בתוכו את הגיגי ליבו הכמוסים של הנפטר, אשר יחשפו בפני יורשיו – אשר קרוב לבדיי יהיו בני משפחתו ואנשים קרובים, בשעת פתיחת הצוואה לאחר מותו.

בנוסף לאופן ניסוח הצוואה, שצריך להיות בהיר וברור, מומלץ מאד לקבוע הגדרות ברורות ככל שניתן של היורשים, הזכויות המוקנות להם והנכסים והזכויות המורשות, באופן שאינו משתמע לשתי פנים. הגדרה מדויקת, תמנע במקרים רבים סכסוכים ומריבות אודות פרשנות.

רבים עורכים צוואה פעם בחייהם, ו"מניחים במגירה" ושוכחים ממנה. התנהלות זאת, אינה מומלצת. חשוב לחזור אל הצוואה מידיי פעם לפעם ולעדכן אותה. חשוב לזכור שהחיים דינאמיים. אדם יכול לצבור ולאבד נכסים לאורך הזמן, וכן לרכוש ולאבד אוהבים ואויבים במהלך חייו – כאשר נפטרים או נולדים קרובי משפחה, במקרים של גירושין או נישואין, כאשר חל שינוי במצבו הבריאותי של אחד היורשים וכיוצב'.

ולכן, ניתן בכל עת לחזור ולהביט בצוואה, לשנותה, לבטל, ולכתוב צוואה אחרת במקומה. הצוואה שתקבל תוקף, תהיה הצוואה האחרונה שתיערך, אלא אם צוין בה אחרת.

כמה נקודות חשובות שכדאי לקחת בחשבון בעת עריכת צוואה:

• חשוב לעדכן בצוואה החדשה כי הצוואה הקודמת (אם קיימת) בוטלה.
• אם מדובר בצוואה שנערכת על ידי אדם חולני, קשיש, או מי שעלול להיות ספק לגבי כשירותו לערוך צוואה, מומלץ להיוועץ בגורם רפואי שייתן חוות דעת על כשירותו של המצווה לערוך צוואתו.
• מומלץ למפות היטב את כל הנכסים, את כל היורשים הפוטנציאליים באופן יסודי ככל שניתן טרם עריכת הצוואה, על מנת ליתר מחלוקות לגבי נכסים שהתגלו בדיעבד ולא צוינו בצוואה.
• היו שקופים עם היורשים שלכם בעודכם בחיים. זו אינה חובה, אבל במידה והדבר מתאפשר, נסו לראות האם ניתן לקבל את הסכמתכם העקרונית של היורשים טרם עריכת הצוואה לזכויותיהם העתידיות. מי שמעוניין בתמונה בעלת חשיבות, פריט ריהוט נוסטלגי או אוסף בולים יוכל להגיד לכם כבר עתה, במקום לריב עם היורשים האחרים בעתיד.
• דעו לכם שזכויות יוצרים ניתנות להורשה! כתבתם מאמר שעדיין מתפרסם וזוכה להערכה, או ספר? הלחנתם שיר, או השתתפתם בתכנית עליה אתם מקבלים תמלוגים? אתם יכולים להוריש את פירות זכויות היוצרים שלכם ליורשים, שיראו בכך מתנה נוגעת ללב.
• התייעצו! עם עורך דין, עם בני המשפחה, עם חברים קרובים, עם מי שאתם נותנים בו אמון. חשבו טוב על רצונותיכם והדרך הטובה ביותר להגשימם, במקרה הזה אין יותר מוצדק מהמשפט "סוף מעשה במחשבה תחילה".

* האמור אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף ליעוץ משפטי. בכל מקרה מומלץ תמיד להיוועץ בעורך דין.

מאת עו״ד בוריס לויאב

תופעת תאונות "פגע וברח" מתייחסת לתאונות דרכים בהן אחד המעורבים בוחר, בניגוד לחוק, לברוח ממקום התאונה במקום לעצור את רכבו, לבדוק את תוצאותיה ולהגיש סיוע למי שנפגע במהלכה. המונח "פגע וברח" אומץ מהוראות הדין האמריקאי ובארץ נעשה גם השימוש במונח "הפקרה לאחר פגיעה", המוגדר כעבירה פלילית בסעיף 64א לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"). העונשים בגין עבירה זו על פי החקיקה הם:

  • תאונה בה עשוי היה להיפגע אדם והפוגע לא עצר- דינו מאסר שלוש שנים.
  • תאונה בה נפגע אדם והפוגע לא הגיש עזרה- דינו מאסר שבע שנים.
  • תאונה שגרמה לחבלה חמורה או שבה נהרג אדם והפוגע לא עצר או לא הגיש עזרה- דינו מאסר 14 שנים.

בנוסף, בסעיף 62(7) לפקודה קבועה עבירה נוספת המתייחסת למקרים בהם אדם אינו מוסר את פרטיו ואינו עוצר למרות שבשל הימצאות רכבו בדרך מתרחשת תאונה לאדם, בהמה או רכב אחר. העונש בגין עבירה זו הוא מאסר שנתיים או קנס.

מעבר להוראות אלה, קובעת תקנה 144 לתקנות התעבורה כללים מחייבים לפיהם חייב לנהוג נהג המעורב בתאונה בה נפגע אדם ביניהם: עצירת הרכב, הגשת עזרה לנפגע, הזעקת שירותי הצלה, מסירת פרטים אישיים לנפגע או לשוטר ודיווח על התאונה.

יחס בתי המשפט לתאונות מסוג "פגע וברח" ורמת הענישה שנגזרת בפועל עד לתיקון 113 לחוק העונשין

מבחינת מספר גזרי דין, עד לכניסת תיקון 113 לחוק העונשין לתוקף, (בגין עבירות שתוצאותיהן היו חבלה או הריגה ובגינם נגזר עונש מאסר), ניתן לראות כי העונשים נמוכים בצורה משמעותית מהעונש המקסימאלי שיכול היה להיגזר בגין העבירה לפי חוק. זאת, בייחוד על רקע העובדה כי עבירת ההפקרה בדרך כלל אינה מופיעה לבדה בכתב האישום, אלא בנוסף לעבירות אחרות, וביניהן: חבלה (שהעונש עליה הוא שבע שנות מאסר), גרימת מוות ברשלנות (שהעונש עליה הוא שלוש שנות מאסר) ועוד.

מעבר לכך, הענישה האמורה אף אינה עולה בקנה אחד עם הרטוריקה החריפה והביקורתית בהתייחסותם של בתי המשפט לעבירות אלה ולתופעת ההפקרה בכללותה כתופעה חברתית. כך לדוגמה, השופט חשין מתאר את עבירת ההפקרה כ"עבירה קשה ומכוערת…"וראוי כי ייענש בכל חומרת הדין". כמו כן, השופטת ארבל הגדירה את הפקרת הנפגע כ"זלזול בוטה בחיי אדם".

השפעת תיקון 113 לחוק העונשין על מדיניות הענישה בעבירת "פגע וברח"

מצב משפטי זה השתנה בשנת 2012, עם כניסתו לתוקף של תיקון מספר 113 לחוק העונשין, העוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. כרקע לדיון בהשפעת התיקון על מדיניות הענישה בעבירת "פגע וברח", יש להציג את אופן הבניית שיקול הדעת השיפוטי אשר התיקון מבנה. ראשית, קובע התיקון כי בית המשפט חייב לקבוע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה בענישה, הוא עיקרון ההלימה. שנית, לאחר קביעת המתחם האמור, רשאי בית המשפט  להחליט אם יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, או משיקולים של הגנה על שלום הציבור, כאשר בכל מקרה בו אין הצדקה לחריגה כאמור, עליו להטיל על הנאשם את העונש המתאים לו בתוך מתחם ההלימה שנקבע. מכאן שלאור התיקון החדש, נקודת המוצא הקבועה של השופט בבואו לגזור את דינו של הנאשם היא מתחם העונש ההולם אשר נקבע  לפי הערך החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

בפועל, מאז שנכנס התיקון לתוקף, נראה כי יש בלבול בנוגע לקביעת מתחם הענישה ההולם לעבירת ההפקרה. בפס"ד חטיב צוין כי נקבע מתחם ענישה הנע בין 9 חודשי מאסר לבין 24 חודשי מאסר בפועל בעבירת ההפקרה הניצבת לבדה ונגזרו 16 חודשי מאסר בפועל. מנגד, בפס"ד אילוז בית המשפט לתעבורה קבע, כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם, שהורשע בעבירת הפקרה, הוא בין 4 חודשי מאסר שיכולים להיות גם בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. נגזרו שישה חודשים מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. בשונה מהקודמים, צוין בפס"ד אדמסו כי המתחם ההולם בעבירה זו נע בין מספר חודשי עבודות שירות ועד למספר חודשי מאסר בפועל.

כל זאת עד לפס"ד פראן בו נקבעה הלכה ע"י בית המשפט העליון לפיה מתחם הענישה ההולם לעבירת ההפקרה ינוע בין 10 ל- 30 חודשי מאסר.

למרות ההלכה המחייבת בפסקי הדין עדיין נפוצה הנטיה להקל על עבריינים לאור נסיבות כל מקרה ומקרה. לדוגמה, בפס"ד קרלקוב התייחסו לנסיבותיו האישיות של הפוגע, למשל: גילו הצעיר, היותו בן יחיד שתומך באמו ושירותו הצבאי המלא. נפסק עונש של פסילת רישיון וקנס. בנוסף, בפס"ד עותמן נימוק פרוצידוראלי (שיהוי של שנתיים בהגשת כתב האישום) נלקח בחשבון כנסיבה מקלה והובילה לעונש של פסילת רישיון, מאסר על תנאי וקנס. כמו כן, בפס"ד פאדי סוב לבן נגזרו 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות בשל נסיבות מקלות.

ראוי לציין, כי כאשר בית המשפט מבקש להחמיר עם הנאשם בשל נסיבות מחמירות, העונש ינוע במתחם הענישה עצמו ולא יחרוג ממנו. כך למשל, בפס"ד חטיב נאמר כי הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנויות החוזרות והנשנות שניתנו לו הן ע"י שירות המבחן והן ע"י ביהמ"ש וכי מסוכנותו לציבור מחייבת ענישה חמורה, אך נגזרו 16 חודשי מאסר בפועל לאחר שצוין כי מתחם הענישה נע בין 9 חודשי מאסר ל- 24 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, בפס"ד הירשנזון נגזרו 7 חודשי מאסר בפועל על הנאשם בשל נהיגה בשכרות, גרימת חבלה של ממש והפקרה, לאחר שנקבע מתחם ענישה שנע מ- 3 חודשי מאסר ל- 12 חודשי מאסר. בפס"ד הודגש כי הפגיעה בנפגעת הינה קשה ושיקומה ממושך.

כלומר, על אף הרטוריקה החריפה של ביהמ"ש העונש נותר במתחם ולא חורג ממנו לחומרא, בניגוד לחריגה מהמתחם במקרים של נסיבות מקלות. לסיכום, נכון לשעה זו נראה כי תיקון 113 לחוק העונשין לא שינה את העובדה כי העונשים על עבירת "פגע וברח" נמוכים באופן ניכר מהעונש המקסימאלי הקבוע בחוק.

אם נפגעת במהלך פעילות ספורטיבית, יתכן ותהיה זכאי לזכויות מסוימות, הקלות ואפילו כסף. אז למי פונים על מנת לברר זכאות לזכויות השונות? מה הדרך הנכונה והטובה ביותר לממש זכויות אלו? ואיך מתמודדים עם הבירוקרטיה? אם התשובה לאחת מהשאלות הללו או יותר חשובה לכם, הכתבה הבאה מיועדת לכם*

מאת: עו"ד איתן האזרחי

ספורט הוא חלק מחיינו

ספורט הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. אנחנו מתאמנים במכון כושר, משחקים כדורגל, שוחים בבריכה עם הילדים, מתרגלים פילאטיס או TRX, רוכבים על אופניים או רצים בפארק, העיקר להישאר בתזוזה. אף על פי שהפעילויות הספורטיביות מגוונות וההעדפות משתנות מאדם לאדם, המשותף לעוסקים בספורט הוא שחלק ניכר מהם לא מסוגלים לראות את חייהם בלי שספורט יהיה חלק משגרת יומם. פעילויות ספורטיביות, ממלאות את חיינו, מעשירות אותנו, תורמות למצב הרוח החיובי, ומהוות לעיתים קרובות מפלט של ממש מחיי היומיום ולחצי השגרה. ידוע כי פעילויות ספורטיביות שונות אף מהוות נדבך חשוב בשמירה על בריאותינו ותורמות לאיכות חיינו.

עולם הספורט אינו נטול סיכונים

למרות שלא ניתן להתווכח עם ההשלכות החיוביות והיתרונות בניהול חיים ספורטיביים ופעילים, אי אפשר גם להתעלם גם מהצדדים הפחות נעימים של הנושא. העיסוק בספורט לצערנו אינו חף מסיכונים. כדורסל, כדורגל עם החברים בשכונה, שחייה בבריכה או בים, אופניים או אימון במכון כושר – תהא הפעילות הספורטיבית אשר הא, קרוב לוודאי שהיא כרוכה בסיכון מסוים, וחשוב להיות מודעים לכך. סיכונים אלו הינם נחלת הכלל של כל מי שעוסק בספורט, בין אם מדובר בספורטאי מקצועי, חובבן, או אפילו אלו שמתאמנים מידי פעם או לעיתים רחוקות, וגם אלו שסתם משתובבים עם הילדים בבריכה או בג'ימבורי. במקרים מסוימים, נפגעי פעילות ספורטיבית יהיו גם צופים מהצד או אוהדים. כולם חשופים לפציעות או פגיעות. למרבה המזל, לעיתים קרובות מדובר בפציעה קלה שתחלוף בתוך זמן קצר, אך יש מקרים קשים יותר, בהם עשויה להיגרם פציעה קשה, בעלת השלכות ארוכות טווח על חיי המתאמן.

למה זה קורה?

אז למה זה קורה? איך נגרמות פציעות? מעבר להיבטים הרפואיים של פציעות הספורט, ואירועים שאינם ניתנים לצפייה, פציעות ספורט עשויות להיגרם מקשת רחבה של סיבות, אשר מחלקן הגדול ניתן להימנע. לעיתים, מכשור ספורטיבי לקוי שהותקן במכון כושר עשוי להיות הסיבה, או הדרכה ספורטיבית לא נכונה או רשלנית, ביצוע אימון ללא בירור רפואי מתאים עובר לכך אשר מוביל לתחלואה, או תאונה במהלך אימון. גם אלימות במגרשי הספורט עשויה להוביל לפציעות שונות. כאמור, לעיתים קרובות פציעות ספורט הינן קלות וחולפות מעצמן, או בסיוע טיפול רפואי קצר. במקרים אחרים, חמורים יותר, הנפגע יאלץ לעבור טיפולים ופרוצדורות רפואיות מורכבות ואף יידרש לתקופת שיקום ארוכה. במקרה כזה, לא מן הנמנע שהנפגע יאלץ להחמיץ ימי עבודה, להסתייע בעזרת בני משפחות ויידרש להוצאות בגין טיפולים רפואיים, ולרבות רכישת אביזרים, תרופות ומכשור רפואי להם לא היה נדרש לולא פציעתו.

זכאות להטבות וזכויות עקב פציעת ספורט

לא כולם יודעים זאת, אך במקרים שונים של נכות ליקוי גופני, שכלי או נפשי שארע מחמת פציעה או פגיעה שנגרמה עקב פעילות ספורטיבית, הנפגע עשויים להיות זכאים לזכויות שונות מגופים שונים. זכויות אשר עשויות להקנות כסף, הקלות שונות, הטבות והכרה במצבו. חלק מהזכויות מקורן בחקיקה הרלוונטית וחלקן, עשויות לקום מכוח פוליסת ביטוח או התחייבות חוזית עליה חתם הנפגע.

פציעת ספורט במקום העבודה

אם הפציעה או הפגיעה נגרמה לאדם במהלך או עקב עבודתו, למשל במהלך השתתפות בפעילות ספורטיבית שאורגנה על ידי מקום העבודה (כגון ימי גיבוש הכוללים ספורט אתגרי, קבוצות ספורט המופעלות ע"י מקום העבודה, וכו'), הוא עשוי להיות זכאי להכרה על ידי ביטוח לאומי כנפגע עבודה. הכרה זו מביאה עימה זכאות לדמי פגיעה מביטוח לאומי ואפילו זכאות להופעה בפני ועדה רפואית של ביטוח לאומי לצורך קביעת נכות, אשר תזכה במקרים מסוימים בפיצוי כספי, הקלות מס, סיוע ברכישת רכב וזכויות נוספות.

זכויות מצד שלישי שגרם לפגיעה

אדם שנפגע עקב מעשה, סיכון, מפגע או מחדל של גורם חיצוני, ולרבות אי נקיטת אמצעי בטיחות ראויים, או הדרכה ספורטיבית לקויה, ואפילו התקנת מכשור לא נכון במכון כושר עשוי להיות זכאי לפיצוי מצד אותו גורם אשר היה אמור להיות אמון על בטיחות הפעילות. דוגמא טובה למצב בו עשויה לקום עילת תביעה כנגד צד שלישי, הינה מצב בו אדם מתרחץ בבריכה ציבורית ונקלע לאירוע טביעה, מאחר ואין מציל בבריכה כנדרש בחוק. דוגמא נוספת הינה מצב בו אדם רוכב על אופניו בשביל שהוגדר לשם כך, ונופל לבור שנפער בדרך ולא תוקן ע"י הרשות המקומית.

הדרך למימוש הזכויות

אנו נתקלים במקרים לא מעטים, בהם נפגעי פעילויות ספורטיביות נמנעים מלממש את זכויותיהם. אבל למה? התשובה נעוצה בין היתר בקושי הכרוך במימוש הזכויות. הנפגע נתקל בדרך כלל בפרוצדורה מורכבת המלווה בבירוקרטיה, פקידים, טפסים, הופעה בפני וועדות רפואיות, וכו', ומרים ידיים. אחרים, נמנעים מלממש זכויותיהם פשוט כי אינם מודעים לזכויותיהם הפוטנציאליות, או למשמעות הזכויות. על כן, חשוב שמי שמעוניין לממש את זכויותיו, יתקשר לשם כך עם גורמים מורשים ובעלי ניסיון, אשר יוכלו לאתר במהרה את הזכויות להן הוא עשוי להיות זכאי.

חשוב להיוועץ באיש מקצוע

התערבות מהירה ואפקטיבית של עו"ד הינה במקרים רבים הכרחית לצורך השגת המטרה המיטבית ומימוש מלא הזכויות כתוצאה מהפגיעה, כאשר לדבר משמעות כספית לא מבוטלת במקרים רבים. על מנת לאתר את הזכויות הספציפיות להן אתם עשויים להיות זכאים כתוצאה מפגיעת הספורט, מומלץ לקיים היוועצות בנושא עם עורך דין, ולעיתים אף להיעזר בשירותיו של רופא לשם קבלת חוות דעת מתאימה. בכל מקרה, על מנת למקסם את הליך מיצוי ומימוש הזכויות המשפטיות והרפואיות, קיימת חשיבות גבוהה לכך שהמטפל בנושא מימוש הזכויות יהיה עורך דין מורשה ומנוסה בתחום מימוש זכויות רפואיות עקב פציעות ספורט, אשר רשאי על פי חוק לבצע את הפעולות הנדרשות אשר יוחדו לעורכי דין, כגון ניהול הליכים והופעה בפני בית המשפט. יצוין, כי במקרים רבים פעולות אלו עשויות להיות הכרחיות לצורך מיצוי הליך מימוש הזכויות באופן מקסימאלי ועל מנת שיושגו בהליך תוצאות מיטביות.

יותר טוב מאוחר מאשר לעולם לא…

לא ניתן לאמוד את אורך זמן הטיפול בכל מקרה לגופו וכמובן שלא כל מקרה של פציעה בפעילות ספורטיבית, מניב זכויות. חשוב גם לזכור כי על מקרים מסוימים וזכויות שונות קיימת התיישנות על פי דין ובחלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק לא ניתן עוד לממש את הזכות. במקרים מסוימים, האפשרות לממש את הזכות הינה יחידה, ולא ניתנת הזדמנות שנייה. לכן, אם נפגעתם במהלך פעילות ספורטיבית, וברצונכם לבדוק את זכאותכם לזכויות כלשהן, מומלץ לעשות זאת בהקדם האפשרי על מנת שלא לאבד את ההזדמנות לממשן.

______________________________

* כל האמור בכתבה זאת אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מהווה בשום אופן תחליף  לייעוץ משפטי.

 

הילדים שלנו הם הדבר החשוב לנו מכל. לקראת שנת הלימודים שבפתח מה עלינו לדעת לגבי ביטוח תלמידי בית הספר וילדי הגנים?

 

מאת: עו"ד ישראל שוייצר עורך דין במשרד איתן האזרחי ושות'

 

שנת הלימודים בפתח ועמה אף החששות מתאונות של ילדי בית הספר והגנים. בין הסכנות הטמונות לילדים הם נפילות בחצר ביה"ס או בדרך הביתה, מפגעים כאלו ואחרים בשטחי המוסדות החינוכיים ועוד. הנזקים שעשויים להיגרם לילדים מסתכמים במרבית הפעמים בשריטה קטנה או כמה שעות של בכי, אבל יש מקרים קשים הרבה יותר כאשר נזקים חמורים וצמיתים עשויים להיגרם.

 

חשוב לדעת ולזכור שחלק מסיכונים אלו מכסה ביטוח תאונות אישיות לתלמידים וילדי גנים. כך, בהתאם לחוק לימוד חובה: "מי שזכאי לחינוך חינם… יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד…". בהתאם לחוק המדובר בעיקרון בביטוח המוקנה לילדים מגיל 3 עד כיתה יב' (כולל). הביטוח האמור נעשה על ידי הרשויות המקומיות אשר פעילות את מוסדות החינוך, כאשר התשלום עבור הביטוח נעשה גם כחלק מתשלומי ההורים, ונקבע כל שנה.

 

בנסיבות העניין בכיסוי ביטוחי חשוב אשר הורים רבים כלל אינם מודעים אליו. חלקם אינם מודעים כלל על קיומו וחלקם בשל הכינוי שלו "ביטוח תלמידים" מסיקים ממנו מסקנות שגויות באשר לאירועים המכוסים על ידו ותחולתו. כך, בעוד שמו של הכינוי מרמז על תלמידי בית ספר בלבד, הביטוח חל כמפורט לעיל אף על ילדי גנים מגיל 3. כך בעוד נלמד משמו על תחולתו על תלמידים תוך סברה כי מכסה הוא אך ורק פעילות בית ספר, מכסה הביטוח אירוע תאונתי וזאת בכל מקום בעולם, בכל שעה, 365 ימים בשנה.

 

נוסח הפוליסה שונה מחברות ביטוח שונות וברשויות המקומיות השונות, ואולם מטרתו להעניק כיסוי ביטוחי בין היתר למקרי מוות ונכות, ימי אשפוז, ימי היעדרות מלימודים, ייעוץ רפואי ועוד. בהתאם, וכדי לבחון הכיסוי, יש לבחון את לפוליסה הרלוונטית בעת הצורך, ולשם כך מומלץ מאד להיוועץ בעורך דין.

 

עוד חשוב לדעת כי ה"התיישנות" של תביעה על פי פוליסה תאונות תלמידים היא מקוצרת מהרגיל כאשר תביעת תלמיד שעבר את גיל 18 תתיישן בתוך 3 שנים, ובאשר לקטין, ובכפוף לחריגים שונים תתיישן התביעה בתוך 3 שנים מהגעתו לגיל 18.

 

עוד חשוב לדעת שכאשר מדובר בכיסוי לפי ביטוח תלמידים, מדובר בעילת תביעה מצטברת. כלומר, היא כי במידה ומדובר באירוע כגון פגיעה בגין מפגע כלשהו ברחוב, בבית הספר, הרי שמעבר לעילת תביעה כנגד המזיק הרלוונטי והאחראי, קיימת עילת תביעה מצטברת על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות ותלמידים, ואין מפחיתים פיצוי האחד מהשני.

 

נוכח מורכבות הנושא, ובשים לב לחוסר המודעות הקיים אצל הורים בתחום – בכל מקרה של תאונת תלמידים מומלץ מאד להיוועץ בעורך דין לצורך בחינת הזכאות לפיצוי ולצורך טיפול משפטי מיטבי בנושא.

 

האמור לעיל איננו תחליף לייעוץ משפטי, ו/או ניתן במקום ייעוץ משפטי או במסגרתו ובכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד בעל המומחיות בתחום הרלוונטי.

 

פסיקה חדשה מציעה פתח לנפגעי תאונות אופניים חשמליים להגיש תביעה על פי חוק הפלת"ד

 

מאת: עו"ד ישראל שוייצר, עו"ד במשרד עו"ד איתן האזרחי ושות'

 

אופניים חשמליים הפכו זה מכבר לכלי תחבורה מקובל בעולם, ובהתאם – גם בישראל האופניים החשמליים תפסו את מקומם ככאלו.

כאשר משווים את השימוש הנפוץ מאד באופניים חשמליים על ידי בני נוער ומבוגרים בארץ לעומת השימוש הזניח יחסית אצל שכנותינו בעולם, ניתן רק להניח כי אחד המניעים לכך הוא המחסור בתחבורה ציבורית נגישה, זולה וזמינה ברוב שעות היום בכל הערים בארץ.

מכל מקום, בין אם האופניים החשמליים משמשות אותנו לנסיעות קצרות כבילוי, משחק, או כאמצעי תחבורה חולף פקקים בדרך לעבודה, לא ניתן להתעלם מכלי תחבורה זו, ולצערנו גם מהתאונות הרבות שנגרמות בגינו. רק לאחרונה זכינו לתזכורת צורמת אודות הסכנות הטמונות לרוכבי האופניים החשמליים כאשר הדוגמנית שלומית מלכה הייתה מעורבת בתאונה בתל אביב כאשר רכבה על קורקינט ממונע.

עד עתה, כדי לזכות בפיצוי מפגיעת אופניים חשמליים היה צורך בהוכחת רשלנות ברכיבת רוכב האופניים (בעת פגיעתו של הולך רגל) ואז גם למצוא כיס כלכלי לפיצוי, ואילו בעת פגיעתו של רוכב האופניים היה צורך להוכיח אחריות גורם לתאונה כגון מע"צ ו/או עבודות עירייה ו/או רכב אחר שגרמו לתאונות. לחלופין, תובעים שניזוקו מאופניים חשמליים שכשלו או התקלקלו במהלך הנסיעה, יכולים להגיש תביעה על פי חוק מוצרים פגומים. זאת מאחר וכאמור, ההסדר המקל החל בפלת"ד לא הוחל על האופניים החשמליים.

בעניין זה, חשוב לציין כי במקרה של פגיעת צד ג' מהאופניים נתקלו נפגעים אלו פעמים רבות ברוכב שברח ממקום התאונה ומשכך לא יכלו כלל לאתר זהותו כדי לתבוע אותו על פי דיני הנזיקין שאינם לפי ההסדר הקבוע בפלת"ד.

בארץ, פיצוי לנפגעי תאונות דרכים נעשה על פי התנאים הקבועים בחוק הפלת"ד, הקובע הסדר מיוחד (ומקל) עבור תובעים שנפגעו בדרכים. יחד עם זאת, החוק קובע כי פיצוי לפי הפלת"ד, יעשה בתנאים מסוימים בלבד, וכאשר הפגיעה היא מכלי רכב מנועי כהגדרתו בחוק. אופניים (להבדיל מאופנוע) לא נכללו עד כה בהגדרה זו, וארחיב על כך בהמשך.

עולם המשפט ניסה למצוא דרך לטפל בבעיות אלו והדרך המתבקשת הייתה הניסיון ל"הכניס" את התביעה לגדר הפיצוי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה -1975 (להלן: "חוק הפיצויים") חוק, בו למרכיב האשמה אין כל חשיבות (היינו אין צורך להוכיח רשלנות רוכב האופניים או גורם אחר לקרות התאונה) ובמקרים המתאימים גם בהיעדר יכולת לאתר את הרכב הפוגע, מאפשר הדין פיצוי באמצעות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

כדי להיכלל בעילת התביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע הדין כי יש להוכיח כי נגרם נזק גוף, כתוצאה משימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. משכך, כתנאי ראשוני יש להוכיח כי כלי הרכב ממנו נפגע התובע או במסגרת הנהיגה בו נפגע הרוכב מהווה "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים.

סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר "רכב מנועי" כ: "רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש תחבורה יבשתית, לרבות רכב, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כיסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".

בעבר תביעות אשר הוגשו בגין תאונות כתוצאה מרכיבה על אופניים חשמליים נדחו באשר לעילה על פי חוק הפיצויים כאשר בתי המשפט קבעו פעם אחר פעם כי האופניים החשמליים אינם בגדר "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים.

יחד עם זאת, בפסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא מתאריך  16/8/17 הלך בית המשפט (כב' השופט אלדד נבו) צעד אמיץ קדימה.

בפסק הדין דן ביהמ"ש בשאלת הגדרת האופניים החשמליים כרכב מנועי. בית המשפט מציין כי במציאות הקיימת כיום איננו סבור כי יש מי שיטען כי לאופניים החשמליים ייעוד אחר מלבד תחבורה יבשתית (תנאי מהגדרת סעיף 1 הנ"ל). האופניים החשמליים אשר מתניידים עימם כיום בכבישים "אינם משמשים ככלי משחק לילדים, אלא משמשים לתחבורה יבשתית. האופניים החשמליים, הנעים במהירות רבה, באמצעות מנוע חשמלי, משמשים את הרוכבים עליהם על מנת להגיע למקום עבודה, לבית הספר, ליעדים שונים בתוך העיר ואף לנסיעה בכבישים בין – עירוניים. הם עושים שימוש בכביש (שהרי החוק אוסר עליהם לנוע על המדרכה) וגורמים לסיכון תעבורתי משמעותי. התאונות הנגרמות כתוצאה משימוש באופניים חשמליים, זהות בנסיבותיהן ובתוצאותיהן לתאונות בהן מעורבים אופניים…".

בנסיבות אלו קבע ביהמ"ש כי מבחינת ההגדרה הבסיסית הקבועה בחוק הפיצויים הרי שיש להגדיר האופניים החשמליים כרכב מנועי.

פסק הדין מציע מספר תרחישים אפשריים בהם יישקל הפיצוי לנפגע בתאונת אופנים חשמליים, כאשר לא כל תרחיש מקנה לרוכב פיצוי על פי חוק הפלת"ד. במסגרת פסק הדין, נקבע כי התובע אינו זכאי לפיצוי, למרות הקביעה כי אופניים חשמליים מהווים 'רכב מנועי' כהגדרתו בפלת"ד.

כמו כן, ראוי לציין כי מדובר בפסק דין של ביהמ"ש השלום, אשר אינו מהווה הלכה מחייבת, אך יתכן ויפתח את הדלת לפיתוח הפסיקה בתחום חשוב זה.

גילוי נאות:

  • משרדנו לא היה מעורב בייצוג בתיק ת.א. 16 – 07 – 43305
  • האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי, ו/או ניתן במקום ייעוץ משפטי או במסגרתו ובכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד בעל המומחיות בתחום הרלוונטי.